שאלות ותשובות
כן, משרד הבריאות הברזילאי מפעיל מעבדה שבה מגדלים מדי שבוע מיליוני יתושים זכרים עקרים,
ממשפחת הנמר האסיאתי. ליתוש קיים פגם בגן הגורם לעקרות וכך הזחלים לא מצליחים להתפתח.
התקופה שבה נדבקים במחלת קדחת הנילוס היא בעיקר מסוף הקיץ ועד לסוף הסתיו (ספטמבר ~ נובמבר). מרגע העקיצה ועד להתפתחות המחלה עוברים בין שבוע לשלושה שבועות. הנגיף מועבר ע"י יתוש ממשפחת הקולקס. לרוב היתוש נדבק בנגיף מעופות נגועים ונושא אותו בבלוטת הרוק. בעקיצה הבאה הנגיף יועבר הלאה. עדיין לא קיים חיסון למחלה.
הדרכים הטובות ביותר להפחתת יתושים הם
מניעה – ייבוש מקורות המים, מניעת זיהום מים, סחרור המים, הדברת זחלי יתושים במים, הדברת יתושים בוגרים.
הרחקה – התקנת רשתות, הפעלת מאוורר, תכשירי הגנה מיתושים, פיזור חומרים הדוחים היתושים, השמעת גלי קול אלקטרונים ייחודיים, לבישת בגדים ארוכים.
קטילה – בעזרת תאורת UV , משטחים דביקים בעלי ריח מתוק, שואב ששואב את היתוש אל תוך קופסת איסוף, ריסוס חומר בגינה הקוטל יתושים בעת מגע.
הדברה ביולוגית והנדסה גנטית – שחרור יתוש עקר לטבע, החדרת דגי גמבוזיה למקווי מים, הדברת מקווי מים עומדים בחומר מסוג BTI – חומר שאינו פוגע באורגניזמים אחרים או בצמחייה.
בגינות הפרטיות ניתן למצוא מים עומדים בפחיות, צמיגים, דליים, בריכות שחיה מוזנחות, ג'קוזי לא מטופל, צלחות מתחת לאדניות, עציצים מוצפים, שקתות לבעלי חיים, משקולות מים, כדים מתחת לעציצם, יצירות אומנות שונים לקישוט הגינה, מרזבים סתומים, גג הבית וכל כלי הקיבול השונים בחצר.
בשטחים הפתוחים מסביב ובתוך העיר יכולים להצטבר ולעמוד מים בתעלות, בשלוליות חורף, בורות ללא ניקוז, בצנרת לניקוז נגר עילי של הרשות. בנוסף, על הרשות לבדוק אזורי תעשייה, עסקים שונים כגון משתלות ופנצ'ריות, בתי עלמין, תעלות ניקוז לאורך פסי רכבת וכבישים בין עירוניים, מתקני טיפול שפכים, שטחים חקלאיים (כגון: גד"ש, פרדסים ומטעים).
תפקיד הרשות הוא לרתום את כל המחלקות ואגפים לנושא כגון: איכות הסביבה, שפ"ע (שאיפ"ה), רישוי עסקים, דוברות, חינוך, פיקוח, פיקוח על הבניה, מוקד עירוני, ניקוז, הנדסה, גינון, וטרינר, יחידת מיפוי העיר ועוד.
בנוסף, תפקיד ראש הרשות ועוזריו הוא פתיחת ערוץ תקשורת עם כל הגורמים שאינם בתחום שיפוט העיר שעוברים דרכה או נושקים לה כגון: רשויות שכנות, נתיבי תחבורה בינעירוניים, רשות רכבות, בסיסי צבא וביטחון, רשות ניקוז וכד'.
מנטר הוא אדם חיצוני ובלתי תלוי שבודק מדי שבוע את כל תעלות העיר והמוקדים הפוטנציאליים להתפתחות זחלי יתושים. המנטר עורך דו"ח שבועי של הממצאים ומעביר את המלצותיו למנהל המחלקה ברשות. המנטר מפקח על עבודות המדביר ובנוסף, בודק פניות ציבור בסיורים מאורגנים בשטח עם תושבים ומדריך אותם במקום המפגע.
ההנחה היא שטווח התעופה קטן יחסית ועומד על כעשרות עד מאות בודדות של מטרים. זכרים יישארו לרוב באזור קרוב יותר למקור המים בעוד שהנקבה תצא לאתר ארוחת חלבון. כאשר יתוש בוקע בשטח פתוח סביר שיעוף רחוק יותר מיתוש שבקע באזור צפוף אוכלוסין היות והגירויים כבר בנמצא: פונדקאי בעל דם חם, תאורה, פחמן דו חמצני, ריחות של חומצות שתן וכד'.
פרופסור יויו טו זכתה בפרס נובל בתחום הרפואה לשנת 2015. פרופ' יויו טו (85) עסקה בפיתוח תרופת המלריה המועברת לבני האדם על ידי יתושי האנופלס, הטיפול צמצם באופן משמעותי את שיעור התמותה מהמחלה. משנות ה-60 נעשו מאמצים למיגור המלריה אך אלה נכשלו ושכיחותה של המחלה עלתה. המחלה גובה מדי שנה את חייהם של כ-450 אלף בני אדם, רובם ילדים. מספר האנשים המתים בשנה בגלל מחלות המועברות על ידי היתוש מוערך בכ-3 מיליון.
נקבות היתושים עוקצות פונדקאים בעלי דם חם, כולל בני אדם, כדי להשיג חלבון הדרוש להתפתחות הביצים. הביצים מתפתחות בשחלות בזמן עיכול הדם שבו החלבונים הנדרשים לתהליך. לנקבות היתושים חוש ריח מפותח לפחמן דו-חמצני המופרש מנשימתנו, לחומצת חלב המופרש בזיעה, חומצת שתן, אמוניה וחומרים אחרים אשר מופרשים בזיעה. בנוסף, ליתושים היכולת לזהות חום, ובכך מאתרים בעלי חיים בקלות רבה.
כאשר היתושה עוקצת עובר חומר המונע את קרישת הדם למקום. חומר זה יוצר בעור גירוי שתופח ויכול לגרד לאורך מספר ימים. בתוך החומר יכול להימצא גורמי מחלה כמו קדחת צהובה, וירוס הנילוס המערבי, פילריה, דלקת קרום המוח, טפיל הגורם למלריה, קדחת דנגי, מחלת הצ'יקונגוניה ועוד.