רקע - יתושים

מידע כללי על יתושים

פרס נובל

באוקטובר 2015 הכריזה ועדת פרסי נובל על פרופ' יויו טו (85), זוכת פרס בתחום הרפואה לשנת 2015. החוקרת שקיבלה את הפרס עסקה בפיתוח תרופה למחלת המלריה, המועברת לבני האדם על ידי יתושי האנופלס.

כבר משנות ה־60 נעשו מאמצים למיגור המלריה, אך אלה נכשלו ושכיחותה של המחלה עלתה. כ־3.4 מיליארדים מאוכלוסיית העולם נמצאים בסיכון להידבקות במחלה, ומדי שנה בשנה היא גובה את חייהם של כ־450 אלף בני אדם, רובם ילדים. מספר האנשים שמתים בכל שנה ממחלות המועברות על ידי היתוש מוערך ב־3 מיליון, ולפיכך זהו בעל החיים שממית הכי הרבה אנשים בעולם.

הטיפול החדש שפיתחה פרופסור יויו טו נגד מלריה צמצם באופן משמעותי את שיעור התמותה מהמחלה.

פרופ' יו יו טו – כלת פרס נובל לרפואה לשנת 2015

מיון מדעי:

ממלכה: בעלי חיים

מערכה: פרוקי רגליים

תת־מערכה: בעלי שש רגליים

מחלקה: חרקים

סדרה: זבובאים

תת־סדרה: יתושים

היתושים נחלקים לשבע קבוצות:

Axymyiomorpha

Bibionomorpha (ביביוניים, פטריתושיים, יתוציים ואחרים)

Blephariceromorpha

Culicomorpha (כולכיתיים, ישחוריים, יבחושיים, ימשושיים ואחרים)

Psychodomorpha (יתושעשיים ואחרים)

Ptychopteromorpha

Tipulomorpha (טיפולתיים ואחרים)

רקע יתושים:

משפחת היתושים (Nematocera) היא תת־סדרה של הזבובאים (Diptera) ממחלקת החרקים. בספרות המדעית מתוארים כ־3,000 מיני יתושים – ולמעלה מ־40 מהם חיים בישראל.

ליתושים מבנה גוף מאורך, בין 5 מ"מ ל־15 מ"מ; שש רגליים דקות ומאורכות, מהן זוג רגליים אחוריות המקופלות למעלה בעת מנוחה; זוג כנפיים אחד דק וארוך ועיניים מורכבות. מחושי היתוש מחולקים למפרקים דמויי זיפים – אצל הזכר הזיפים ארוכים ואצל הנקבה – זיפים קצרים. כמו כן, היתושים הם בעלי חדק ארוך ובולט, שמותאם לדקירה ולמציצה וחודר לנימי הדם של הפונדקאי. אולם אצל הזכר, החדק מנוון. בדרך כלל, הזכרים יישארו לאורך חייהם בקרבת מקווה המים שבו בקעו, ואילו הנקבות יעופו למרחקים גדולים יותר. תוחלת חייהם של רוב מיני היתושים היא כשבועיים עד חודש ימים.

היתושים הבוגרים משיגים את הסוכרים הדרושים לקיומם מיניקת נוזלי צמחים. נקבות היתושים עוקצות פונדקאים בעלי דם חם, בהם בני אדם, כדי להשיג חלבון הדרוש להתפתחות הביצים. לנקבות היתושים חוש ריח מפותח הרגיש לפחמן הדו־חמצני המופרש בנשימתנו, לחומצת החלב המופרשת בזיעה, לחומצת השתן, לאמוניה ולחומרים אחרים המופרשים בזיעה. נוסף על כך, ליתושים יש יכולת זיהוי חום, המאפשרת להם לאתר בקלות בעלי חיים בסביבתם.

בזמן שהיתושה עוקצת היא משחררת חומר המונע את קרישת הדם באזור העקיצה. חומר זה יוצר בעורו של הנעקץ תפיחה מגרדת, שיכולה להציק לו במשך ימים אחדים. חומר זה, המועבר לדם, יכול להכיל נגיפים מחוללי מחלות כגון קדחת צהובה, וירוס הנילוס המערבי, פילריה, דלקת קרום המוח, קדחת דנגי, מחלת הצ'יקונגוניה וכן טפיל הגורם למלריה.

בתי גידול ליתושים (צילום אורי בולוניה)

הביצים מתפתחות בשחלות היתושה בזמן עיכול הדם, המכיל את החלבונים הנדרשים לתהליך. לאחר מכן היתושה מטילה קבוצות ביצים במבנה של מעין רפסודה (מעין סירה עם מצופי אוויר) או ביצים בודדות. ההטלה נעשית בשולי המים על קרקע לחה או על חומר אורגני מרקיב – ליד פני המים או עליהם. מספר הביצים המוטלות בכל פעם משתנה בין סוגי היתושים – 100-40 ביתושי האנופלס ו־300-250 ביתושי הקולקס.

לביצים כושר הישרדות גבוה. בתנאים של יובש הביצים נתונות בתרדמה ויכולות לשרוד כך במשך כמה חודשים, עד סוף עונת היובש. כאשר אזור ההטלה מוצף במים, זחלי היתושים בוקעים מהביצים.

זחלי היתושים, החיים לרוב במים, מצוידים במעין זוג מברשות הממוקמות בצד הפה ותפקידן להזרים לחלל הפה מים עשירים במיקרו־אורגניזמים. לזחל יש סיפון (צינור נשימה) מוארך המקשר בינו לבין האוויר שמחוץ למים, ודרכו הוא נושם אוויר אטמוספרי. כאשר הזחל מרגיש בסכנה הוא צולל ונעמד ללא תנועה בקרקעית המים. הזחל עובר ארבע דרגות נשל (חילופי עור), עד להפיכתו לגולם. במעבר מדרגה לדרגה משיל זחל היתוש את כסות הגוף הישנה ומחליפה בחדשה, ובסיום התהליך יהפוך לגולם. הגולם נע כמו הזחל כלפי מטה בעת סכנה, אולם אינו ניזון. בתנאים אופטימליים של טמפרטורה ואספקת מזון, המעבר משלב הביצה ועד לשלב הגיחה שבו בוקע היתוש הבוגר מהגולם, נמשך כעשרה ימים עד שבועיים, והמעבר משלב הגולם ועד שלב הגיחה נמשך בין יום לשלושה ימים. לאחר הגיחה על היתוש לאתר מקום מתאים, שבו יוכל לנוח עד לפרישת הכנפיים ולהתקשותן המלאה.

תפוצה:

מחזור החיים של היתוש, המחולק לכמה שלבים, אפשר לו לשרוד מאות מיליוני שנים, באמצעות הסתגלות לתנאי הסביבה המשתנים. כיום ניתן למצוא יתושים בכל מקום שבו יש יונקים ומים עומדים. ההבדל העיקרי בין היתושים באזורים השונים בעולם הוא תת־המשפחה של היתוש. תפוצת היתושים היא מהמעגל הארקטי ועד האזורים הטרופיים, במים מתוקים ומלוחים, באזורים גיאוגרפיים גבוהים, כגון טיבט המכונה "גג העולם" וגם במקום הנמוך בעולם – ים המלח, הממוקם כ־430 מטר מתחת לפני הים, זחלי היתושים יכולים להתפתח במקווי מים בעלי טמפרטורות שונות וכן במים בעלי עומס אורגני גבוה וריכוז חמצן נמוך. כאשר ריכוז החמצן נמוך נוצר מימן גופריתי הפוגע באוכלוסיית חסרי החוליות, ובהם טורפי זחלי היתושים. הדבר מאפשר התפתחות מואצת של זחלי יתושים במים. דוגמה להסתגלות ביתושים ניתן לראות בזן הטיגריס האסיאתי, שאותר בארץ לראשונה בשנת 2002 סמוך למושב גינתון. ב־2005 הוא כבר אותר בהרצליה, ומשם נפוץ צפונה – לנהריה, דרומה – לאשדוד ומזרחה – להרי ירושלים.

רשימת הסוגים בישראל

תת-משפחה Culicinae
אדס מפוספס Aedes Albopictus
כולכית Culex
כוליסטה Culiseta
Uranotaenia
Mansonia
תת-משפחה Anophelinae
אנופלס Anopheles

שיטות למניעת התפתחות זחלי יתושים במים והרחקת יתושים בוגרים:

מניעה

  • השיטה הטובה ביותר למניעת יתושים היא ייבוש מקורות המים העומדים.
  • כאשר אין אפשרות לרוקן את המים (למשל: בצנצנת מים שמונבט בה גרעין אבוקדו, "לאקי במבוק" וצמחי מים שונים) מומלץ להחליף את המים כל שלושה ימים.
  • מניעת זיהום מים עומדים – כאשר מים עומדים מזדהמים, אויבים טבעיים לזחל היתוש לא מתפתחים בהם, ונוסף על כך, לא מתפתחים גם מיקרו־אורגניזמים המתחרים עם זחל היתוש על מקורות מזון. במצב זה יש יתרון לזחל היתוש, המסוגל להתפתח במים מזוהמים.
  • סחרור המים – כאשר מסחררים את המים נוצרים גלים קטנים, המונעים מזחל היתוש לייצב את קנה הנשימה בגבול העליון של המים ולנשום.
  • הדברת זחלי יתושים באמצעות ריסוס מקווה המים בחומרים המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה.
    הדברת יתושים בוגרים בחומרים כימיים.

הרחקה

  • התקנת רשתות בחלונות, כדי למנוע את כניסתם של היתושים.
  • הפעלת מאוורר, כדי להקשות על היתושים לנוע.
  • שימוש בתכשירי הגנה מיתושים:
  • התזה או מריחת של תכשיר המכיל חומר פעיל מסוג DEET שדוחה יתושים. התזה או מריחת תכשיר המכיל חומר פעיל בריח שמן איקליפטוס, ציטרונלה, לימון.
  • שימוש בתמצית צמח נפית החתולים, המכילה את החומר הפעיל נפטלקטון (כימיקל לקטוני).
  • שימוש בחומרים ריחניים הדוחים היתושים:
  • הבערת לפיד עם שמן ריחני, כגון: ציטרונלה, איקליפטוס, גרניום, אלתרי ונפית החתולים. הדלקת קטורת הדוחה יתושים.
  • הרחקה אלקטרונית – מכשיר המשדר גלי קול בתדר הדומה לזה שמשמיעים יתושים זכרים, ומרחיק את הנקבות.
  • מיגון אישי – לבישת בגדים ארוכים.

קטילה

  • קטלן יתושים חשמלי עם תאורת UV – היתושים נמשכים אל האור ומתחשמלים.
  • משטחים דביקים בעלי ריח המושך את נקבת היתוש.
  • מאוורר עם תאורה וריח, ששואב את היתוש אל תוך קופסת איסוף.

הדברה ביולוגית והנדסה גנטית – פעולות המבוצעות בעיקר על ידי רשויות

  • שחרור יתוש עקר לטבע – הדבר גורם לנקבות, שמזדווגות רק פעם בחיים, להזדווג עם זכר מעוקר, וכך מונעים מהן להתרבות.
  • הוספת דגי גמבוזיה למקווי מים – הדגים הטורפים הניזונים בין היתר מחסרי חוליות, משמשים כמשמיד יעיל לזחלי היתושים.
  • הדברת מקווי מים עומדים באמצעות BTI – מדובר בחומר שפיתח הביולוג ד"ר יואל מרגלית מאוניברסיטת באר-שבע, ופועל על ידי חיידק המייצר נבגים שגורמים לתמותה בזחלי יתושים. החומר אינו פוגע באורגניזמים אחרים או בצמחייה.